פסק-דין בתיק בר"ע 2465/07

1.         ביום 29.5.06 הגישה המבקשת תביעה  נגד אורן אלקלעי ומייקי ברמן על סך 160,000 ש"ח בעילה של הפרת זכות יוצרים בפסל שהוצג בתערוכה בשדרות רוטשילד בתל אביב בין החודשים ינואר - מרץ 2006; בכתב התביעה נטען, כי במהלך חודש ינואר עשו הנתבעים שימוש לא כדין ביצירה האמורה, כאשר פרסמו אותה בתוכניה של הפאב הנ"ל אותו הם מנהלים; כתב הגנה הוגש במועדו וביום 14.11.06 התקיימה ישיבת קדם משפט. בישיבת קדם המשפט, ניתנה החלטה כי המשיבה תצורף כנתבעת נוספת בתיק וכי כתב תביעה מתוקן יוגש תוך 30 יום מאותו מועד.

2.         ביום 20.11.06 הוגש כתב תביעה מתוקן, לכתב תביעה זה לא הוגש כתב הגנה על ידי מי מהנתבעים. לאור כך, הגישה המבקשת בקשה למתן פסק דין בהעדר הגנה. בית משפט קמא החליט כי כתב ההגנה המקורי שהגישו ה"ה אורן אלקלעי ומייקי ברמן ישמש ככתב הגנה לכתב התביעה המתוקן ואילו נגד המשיבה יינתן פסק דין כאשר תוגש פסיקתא לחתימה.

ביום 1.1.07 הוגשה פסיקתא לחתימה אשר נחתמה על ידי בית משפט קמא. בעקבות זאת, הגישה המשיבה ביום 1.2.07 בקשה לביטול פסק הדין.

3.         בבקשה לביטול פסק הדין, טענה המשיבה, כי דבר מתן פסק הדין נודע לה לראשונה ביום 3.1.07, כי לא הגישה כתב הגנה בשל טעות שנגרמה מהיסח הדעת של פרקליטה וטענה כי יש לה טענות הגנה טובות כנגד פסק הדין. בית משפט קמא (כב' השופטת אביגיל כהן) ביטל את פסק הדין, תוך שחייב את המשיבה בתשלום הוצאותיה וזאת בשל מחדלה.  על החלטה זו הוגשה בקשת רשות הערעור שבפניי.

4.         בהחלטתו המפורטת והמנומקת, התייחס בית משפט קמא למועד בו הוגשה בקשת הביטול וקבע כי זו הוגשה במועדה; בדיון שהתקיים בפניי, הצהיר ב"כ המבקשת כי הוא מוכן לצאת מתוך הנחה כי בקשת הביטול הוגשה במועד. עניין זה אינו שנוי, איפוא, עוד במחלוקת בין בעלי הדין.

5.         בהחלטתו, בחן בית משפט קמא את הבקשה לנוכח שתי שאלות אלה:

האחת, הסיבה לאי הגשת כתב ההגנה במועד והשנייה, סיכויי ההצלחה של מבקש הביטול, כאשר את עיקר המשקל יש ליתן לסיכויי ההצלחה, וזאת לאור הפסיקה המקובלת עלינו בעניין זה מימים ימימה (ראה: אורי גורן סוגיות בסדר הדין האזרחי, מהדורה שביעית עמ' 282-283 ואסמכתאות שם).

6.         באשר לסיבת המחדל, קבע בית משפט קמא כי המשיבה לא התעלמה מדעת מההליך המשפטי ולא הביעה בו זלזול. המחדל נבע מרשלנות וחוסר תשומת ליבו של עורך דין מולכו שטיפל בעניינה של המשיבה, וכי ניתן לכפר על מחדלו על ידי פסיקת הוצאות, אם יתברר, אמנם, כי למשיבה סיכויי הצלחה טובים בהגנתה.

7.         באשר לסיכויי ההצלחה, התייחס בית משפט קמא לטענת המשיבה כי לא הפרה את זכות היוצרים של המבקשת, קבע לגביה כי סיכויי ההצלחה לגבי טענה זו הינם קלושים; יחד עם זאת, קבע, כי מקובלת עליו טענתה המשפטית של המבקשת "לפיה אם אכן מדובר בהפרה אחת, ויש יסוד לטענה כזו (טענה זו צריכה להבדק לעומק בשלב ההוכחות ולא בשלב קדם המשפט), אזי סכום התביעה הוא מוגזם ביותר. לעניין זה יפים פסקי הדין שצויינו בסעיף 2 לבקשה...

בנסיבות אלה, אני סבורה כי לגבי סכום פסק הדין העומד על 160,000 ש"ח בתוספת הפרשי הצמדה וריבית וכן... יש למבקשת הגנה טובה".

על קביעה זו מלין ב"כ המבקשת. לטענתו, בית משפט קמא שגה כאשר קיבל טענה זו, מאחר שהמשיבה לא הוכיחה את טענתה כי הסכום מוגזם ומופרז ובכמה; גם אם המדובר בטענה משפטית יכול וצריך היה בית משפט קמא לבודקה ולהכריע לגביה בשלב הדיון בבקשה. ולא היא.

8.         עיון בכתב התביעה (שלא צורף לבקשה דנן, ועל פי בקשתי הומצא לתיק ביהמ"ש בשלב מאוחר יותר), מעלה בעליל, כי המבקשת מייחסת לנתבעים ארבע הפרות של זכות יוצרים ובגין כל הפרה נתבע סך של 80,000 ש"ח (ובסה"כ 320,000 ש"ח), סכום אשר הועמד לצורך תשלום אגרת בית משפט על סך 160,000 ש"ח.

הסכום המגיע למבקשת, הינו פועל יוצא של מספר ההפרות שהפרה המשיבה את זכותה אם בכלל; השאלה אם המדובר בהפרה אחת או בארבע הפרות הינה שאלה שחוק ועובדה כרוכים בה יחדיו (השווה ע"א 3559/02 מועדון מינויי טוטו זהב בע"מ נ' המועצה להסדר הימורים וספורט ואח' פ"ד נט(1) 873, 904, ע"א 592/88 שמעון שגיא נ' עזבון המנוח אברהם ניני ז"ל פ"ד מו (2) 254; אך לא ניתן להגיע לממצאים בשאלה זו שכן היא מצריכה בירור עובדתי מעמיק, כפי שאכן בית משפט קמא בהחלטתו. בשלב זה של בירור בקשה לביטול פסק דין: " אין הנתבע חייב להראות כי הגנתו היא איתנה ובטוחה ודי לו אם יראה, כי ההגנה אפשרית" (אורי גורן הנ"ל בעמ' 283). לא נפלו, איפוא, כל טעות או פגם במסקנתה של השופטת קמא, ואין מקום להתערב בה.

9.         זאת אף זאת, השופטת קמא קבעה והוסיפה,  כי "התיק לא הגיע לסיומו עם מתן פסק דין נגד החברה המבקשת וממילא התובעת צריכה להמשיך ולנהל את ההליכים כסידרם לגבי הנתבעים האחרים. אין הגיון רב בכך שהחברה (המשיבה - ש.ב.) תחויב במלוא סכום התביעה והנתבעים שהם בעלי המניות או המנהלים יוכלו להתגונן לפי הזכות הקנויה להם כבעלי דין , ובסופו של יום יכול להתקבל פסק דין שונה לחלוטין לגבי הנתבעים האחרים".

שיקול זה אף הוא הינו שיקול בר משקל שיש ליתן עליו את הדעת בבקשה לביטול פסק דין, והוא מוסיף משקל להחלטתה.

10.        אשר על כן, אני דוחה את הבקשה ומחייבת את המבקשת בתשלום הוצאות הבקשה ושכ"ט עו"ד בסך 5,000 ש"ח בצירוף הפרשי הצמדה וריבית מהיום ועד התשלום בפועל.

סכום זה יקוזז מסכום ההוצאות שנפסק לטובת המבקשת בהחלטה לביטול פסק הדין .

הערבות שהופקדה תוחזר למבקשת.

ניתן היום כ"ה באב, תשס"ח (26 באוגוסט 2008) בהעדר הצדדים